בס''ד 


חכמת שלמה

"אַל תִּגְזָל דָּל כִּי דַל הוּא, וְאַל תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר''

''כִּי ה' יָרִיב רִיבָם, וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ"


(משלי כב, כב - כג)
דל = הוא אדם חלש מבחינה חומרית או חסר אמצעים כלכליים.
                         עני = הוא אדם שמעמדו החברתי נמוך.

שני המצבים מזמינים צרות:

אדם דל וחלש מבחינה חומרית, אינו יכול לעמוד במאבק משפטי ממושך, אינו יכול להיעדר מהעבודה ואינו יכול לשכור עו"ד - כי דל הוא.

אדם עני ובעל מעמד חברתי נמוך, אינו מתמצא בנבכי מערכת המשפט, אין לו "קשרים" במערכת ''בשער'' מקום המשפט.

מזהיר שלמה המלך את העשירים ואת המעסיקים וגם את ראשי השלטון.

אל תחשבו שאתם יכולים לעשוק את הדל כי הוא דל וחלש ולדכא את העני כי מעמדו נמוך ואין מי שילחם עבורו. כי ה' יריב את ריבם.

ואזהרה מיוחדת לשלטון: גם מיסים או כל דינים, המוטלים ונוהגים באופן לא-שוויוני, נחשבים לגזל  )רמב"ם הלכות גזילה ה יד).

השלטון עלול לחשוב, שכדאי לו לתת הקלות במס לעשירים

שהרי העשירים עלולים לברוח מהארץ אם המיסים יהיו גבוהים מדי, ובמקביל להכביד את נטל המס על עניים, שאין להם לאן לברוח. החישוב הכלכלי הזה לא יעבוד.
או שהשלטון על זרועותיו מפלה בין דם לדם אוכלוסיות מוחלשות מול חזקות, מפנה ומשליך מהבית את החלשים לטובת טייקונים מכנה אזרחים שיושבו על אדמת מדינה משנות ה 50 ''פולשים'' ולעומתם לאוכלוסיה המזוהה את הקבוצה הלבנה הדומיננטית בישראל מציעים פינוי בינוי עם הטבות רבות נלוות, כולל דיור מכובד בשכונה החדשה שתבנה על אדמתם לעומת זאת את תושבי השכונות המוחלשות זורקים לרחוב ללא דיור חלופי וכמובן שהם לא מתאימים לגור בשכונה החדשה והאליטיסטית שתוקם על אדמתם

ארוחת שבת של המגורשים ליד הריסות בתיהם.

מתוך מבט: פינוי אלים על תושבים מגבעת עמל


אומנם הקב''ה מאריך אף לרשעים, אבל בסוף כולם משלמים את מחיר פשעיהם
.
רזיאל נהרי


בס''ד
פרשת שופטים
מאת: רזיאל נהרי
שלוש פרשיות מסיימות את פרשת השבוע ''שופטים'' הראשונה: ''כי תצא למלחמה'' - דיני מלחמה. השניה: ''כי תקרב אל עיר להלחם עליה'' והשלישית: פרשת עגלה ערופה - ''מת מצווה''. אחריהן, שבת הבאה נשוב לדיני מלחמה עם פרשת ''כי תצא למלחמה על אויבך וראית בשביה וגו''.
מיקומה של פרשת עגלה ערופה בין פרשיות דיני מלחמה תמוה? מה לפרשת דיני מת מצווה ולדיני מלחמה?
ראיתי מהרב אלחנן סמט (כאן) פשט נאה.
לעיתים עם היוצא למלחמה, אחרי שהיא נגמרת, הוא מוצא את עצמו ממשיך את האלימות שהוא רכש בעת המלחמה אל תוכו פנימה, החברה נגררת לאלימות מסוכנת. כיוון שכך, כדי להזהיר על כך, מיקם משה רבנו ע''ה את פרשת ''עגלה ערופה - מת מצווה'' בין פרשיות דיני מלחמה.
בפרשת ''עגלה ערופה'' אנחנו מצווים להביא את זקני העם ושופטיו ואת הכהנים הלוויים ומודדים לאיזה עיר קרובה נמצא החלל, ומביאים ואת זקני העיר הסמוכה, כל בני העיר באים איתם וצופים בטקס עריפת העגלה אל הנחל ורחיצת ידי הזקנים על העגלה, ותפילתם ''כפר לעמך ישראל אשר פדית ה' ואל תתן דם נקי וגו'' וזעזועם וצעקתם ''ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו'' ממציאת המת חלל בשדה סמוך לעירם, כל זאת, לעורר את זקני העם ומנהיגיו, להזהיר את העם מהאלימות הפנימית העלולה להתרגש עליהם בשל המלחמה נגד האויב. להזהיר את מנהיגי העם הפוליטיים והרוחניים שלא להתעלם מהטיפול בחיילים השבים מערכי המלחמה או המשתחררים מהשירות הצבאי, כדי שלא תופנה האלימות שהם רכשו בעל כורחם פנימה לתוך החברה. לכן רצה הקב''ה בעשיית מעשים גדולים בתכונה רבה, במעמד זקני העדה והכוהנים בני לוי...: ידע כל ישראל את אשר קרה ולא יעבור "לסדר היום", כי מה "סדר" הוא זה אשר בו זועק דם נקי השמיימה?...
רצתה התורה כי באבדן אחד מבני האדם יזדעזעו כל רעיו ואחיו וישימו על לבם ויחקרו וידרשו ויפשפשו במעשיהם.
חיילי גולני - מבצע צוק איתן


חובת הנהגת המדינה לדאוג ללוחמים שלה, היא עושה זאת? נראה בסרטון המצורף.

דברים נוקבים, קשים ומרגשים של הלוחם עידו גל רזון שנפגע מפוסט טראומה בעת שירותו הצבאי. את הדברים אמר בחודש נובמבר 2015 בועדת הכנסת. עידו היה לוחם בחטיבת גולני, השתתף במבצעים קשים, וכשהשתחרר מהצבא סבל מפוסט טראומה. במקום לקבל עזרה, אילצה אותו המדינה לשלם את כספיה של אמו כדי לממן את הטיפולים.



















שבת שלום טובה ומבורכת 
רזיאל נהרי
הקריה האקדמית הקמפוס החרדי אונו