בס''ד
פרשת שופטים
מאת: רזיאל נהרי
שלוש פרשיות מסיימות את פרשת השבוע ''שופטים'' הראשונה: ''כי תצא למלחמה'' - דיני מלחמה. השניה: ''כי תקרב אל עיר להלחם עליה'' והשלישית: פרשת עגלה ערופה - ''מת מצווה''. אחריהן, שבת הבאה נשוב לדיני מלחמה עם פרשת ''כי תצא למלחמה על אויבך וראית בשביה וגו''.
פרשת שופטים
מאת: רזיאל נהרי
שלוש פרשיות מסיימות את פרשת השבוע ''שופטים'' הראשונה: ''כי תצא למלחמה'' - דיני מלחמה. השניה: ''כי תקרב אל עיר להלחם עליה'' והשלישית: פרשת עגלה ערופה - ''מת מצווה''. אחריהן, שבת הבאה נשוב לדיני מלחמה עם פרשת ''כי תצא למלחמה על אויבך וראית בשביה וגו''.
מיקומה של פרשת עגלה ערופה בין פרשיות דיני מלחמה תמוה? מה לפרשת דיני מת מצווה ולדיני מלחמה?
ראיתי מהרב אלחנן סמט (כאן) פשט נאה.
לעיתים עם היוצא למלחמה, אחרי שהיא נגמרת, הוא מוצא את עצמו ממשיך את האלימות שהוא רכש בעת המלחמה אל תוכו פנימה, החברה נגררת לאלימות מסוכנת. כיוון שכך, כדי להזהיר על כך, מיקם משה רבנו ע''ה את פרשת ''עגלה ערופה - מת מצווה'' בין פרשיות דיני מלחמה.
בפרשת ''עגלה ערופה'' אנחנו מצווים להביא את זקני העם ושופטיו ואת הכהנים הלוויים ומודדים לאיזה עיר קרובה נמצא החלל, ומביאים ואת זקני העיר הסמוכה, כל בני העיר באים איתם וצופים בטקס עריפת העגלה אל הנחל ורחיצת ידי הזקנים על העגלה, ותפילתם ''כפר לעמך ישראל אשר פדית ה' ואל תתן דם נקי וגו'' וזעזועם וצעקתם ''ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו'' ממציאת המת חלל בשדה סמוך לעירם, כל זאת, לעורר את זקני העם ומנהיגיו, להזהיר את העם מהאלימות הפנימית העלולה להתרגש עליהם בשל המלחמה נגד האויב. להזהיר את מנהיגי העם הפוליטיים והרוחניים שלא להתעלם מהטיפול בחיילים השבים מערכי המלחמה או המשתחררים מהשירות הצבאי, כדי שלא תופנה האלימות שהם רכשו בעל כורחם פנימה לתוך החברה. לכן רצה הקב''ה בעשיית מעשים גדולים בתכונה רבה, במעמד זקני העדה והכוהנים בני לוי...: ידע כל ישראל את אשר קרה ולא יעבור "לסדר היום", כי מה "סדר" הוא זה אשר בו זועק דם נקי השמיימה?...
רצתה התורה כי באבדן אחד מבני האדם יזדעזעו כל רעיו ואחיו וישימו על לבם ויחקרו וידרשו ויפשפשו במעשיהם.
רצתה התורה כי באבדן אחד מבני האדם יזדעזעו כל רעיו ואחיו וישימו על לבם ויחקרו וידרשו ויפשפשו במעשיהם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה